הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא הפרעה בה מופיעות מחשבות טורדניות ואובססיות, יחד עם התנהגויות כפייתיות שחוזרות שוב ושוב בכדי לגרש את אותן מחשבות, עד שהן מפריעות לניהול חיים תקין. ההפרעה קשורה קשר הדוק לחרדה, וגוזלת אנרגיה רבה ממי שסובל ממנה.
לכולנו יש מחשבות ואמונות המנהלות את חיינו, כמו גם טקסים שונים עליהם אנו מקפידים, אולם כאשר המחשבות שלנו גורמות לנו לבצע ריבוי של טקסים ופעולות, לכאורה על מנת להסיט את המחשבה שלנו למקום אחר, אזי נוצרת הפרעה ממשית לניהול החיים התקין, וכך נוצרת הפרעת ה-OCD.
כ-3% מאוכלוסיית העולם סובלים מ-OCD, ועל פי רוב פורצת ההפרעה דווקא בגיל ההתבגרות, אצל נערים ונערות כאחד.
בעיקר בגיל ההתבגרות, כאשר בני הנוער חשופים למקורות שונים העלולים להכניס אותם לחרדה או למצוקה, נתלים רבים מהם במחשבות אובססיביות (כמו על צבעים מסוימים שאם ילבשו אותם מישהו קרוב ואהוב עלול להיפגע), ובפעולות לא הגיוניות ואף קיצוניות (כמו שטיפת ידיים מספר רב של פעמים כדי לבטל את החשש מחיידקים או מטומאה, או כמו חזרה פעמים רבות לבדוק אם הדלת נעולה).
כאשר התנהגויות אלה אורכות מספר רב של פעמים ביום או מעל לשעה ביום במשך תקופה ארוכה, נוכל כבר להגדיר אותן כהפרעה הדורשת התערבות.
איך נזהה שלילד שלנו או לנו יש OCD?
- האם יש מחשבות אובססיביות לגבי תחום מסוים?
- האם יש נטייה לטקסים שאינם נהוגים בבית וחזרה עליהם לאורך זמן?
- האם, במקביל לכך, חלה ירידה בתפקוד (מבחינה לימודית וחברתית, בעבודה)?
בכל מקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם מטפל מומחה ב-OCD, מאחר שככל שנקדים לטפל בהפרעה, כך יהיה קל יותר להשתחרר ממנה.
איך מטפלים ב- OCD?
גישת הטיפול שלי ב- OCD מבוססת על שילוב בין טיפול ה- CBT (חתירה לשינוי בתפיסות ובדרכי ההתנהגות של המטופל) וגישות הפסיכולוגיה החיובית (זיהוי החוזקות של המטופל ושימוש בהן) והפסיכולוגיה ההתייחסותית (המדגישה את תפקיד מערכות היחסים בנפש האדם).
במסגרת הטיפול בילדים עם OCD נערכת גם הדרכת הורים.
במידה בה הנך חש כי לך או לילדך יש הפרעה טורדנית כפייתית, אני מזמינה אתכם להגיע לטיפול כדי למנוע את ההפרעה לתפקוד היומיומי בשלב הראשון, וכדי להחזיר לחייכם את החיוניות והחיוביות כבר בתוך מספר מפגשים.
